עיבוד שמיעתי מרכזי

במהלך השנים דווח רבות בספרות המקצועית על ילדים ועל מבוגרים בעלי שמיעה תקינה, המתקשים להבין דיבור ושפה על סמך הערוץ השמיעתי בלבד. אלו מתקשים לקלוט ולעבד מידע שמיעתי, בעיקר בתנאים מקשים, כגון: רעש רקע, דיבור מהיר ודיבור או רעש מתחרה. תופעה זו מכונה "הפרעות בעיבוד שמיעתי".

בחלק מהמקרים הליקוי בעיבוד השמיעתי נובע מפגיעה ספציפית במבנה או בתהליכים הקשורים למסלול השמיעתי. במקרים אחרים הבעיה נובעת מליקוי כללי יותר בתפקוד, כגון: הפרעות קשב, קשיים קוגניטיביים וכו', ויתכנו גם מקרים בהם הליקוי נובע משתי הסיבות גם יחד.

מאפיינים התנהגותיים שכיחים אצל בעלי קשיים בעיבוד שמיעתי:

  • קשיים במיקום צליל – קושי בהבחנה עד כמה מקור הקול קרוב או רחוק, או זיהוי מאיזה כיוון מגיע הצליל.
  • לעיתים קיימת רגישות לצלילים חזקים.
  • קשיים בהבחנה (דיסקרימינציה) שמיעתית – בלבול בין מילים דומות.
  • קשיים ביכולת לזכור רצף פונמות (=צלילים) ולעשות עליהן מניפולציות. קשיים אלו באים לידי ביטוי במטלות, כגון: איות, קריאה, וסינתיזה או אנליזה פונמית.
  • ושי בהבנת דיבור על רקע רעש או על רקע דיבור מתחרה.
  • קושי בזיכרון שמיעתי.
  • קושי במעקב ובמילוי הוראות מורכבות הניתנות בעל-פה.
  • ייתכן חוסר שקט וסף ריכוז נמוך במצבים הדורשים הקשבה.
  • קושי בהבנת דיבור מהיר או אנשים עם מבטאים שונים.
  • שאלות "מה?" תכופות ובקשה לחזור שוב על המסר.
  • קושי בהאזנה לטלפון.
  • ייתכנו קשיים נוספים בתחומי השפה, הדיבור והלמידה.