מהי ירידה בשמיעה?

במונח ירידה בשמיעה משתמשים כאשר בדיקות אודיומטריות מראות כי ילדך אינו מגיב לקולות ברמות קול הנחשבות לתקינות . ירידה בשמיעה עשויה להופיע עקב מספר גורמים, החל בתורשה ועד לסיבות רפואיות. אין זה אומר שילד זה לא יכול לשמוע בכלל. ישנן רמות שונות של ירידת שמיעה, החל מקל עד לעמוק.
רק באמצעות הערכה אודיומטרית מלאה ניתן לגלות אם ילדך סובל מירידה בשמיעה ובאיזו רמה.

סימנים מקדימים לירידה בשמיעה

ירידה בשמיעה אצל ילדים

אתה מכיר את ילדך יותר טוב מכל אחד אחר. אתה מבלה איתו יותר זמן מכולם וכנראה שתהיה הראשון להבחין באבני הדרך בהתפתחותו. ישנם מספר סימנים מקדימים, אשר יצביעו על ירידה בשמיעה אצל ילדך. אם נראה כי תינוקך או ילדך לא השיג את אבני הדרך המצוינות בהתאם לגילו, יש לפנות אל רופא המשפחה על מנת לקבל הפניה לבדיקת שמיעה.

אבני דרך בהתפתחות השמיעה:

לכל ילד קצב התפתחות שונה, ולכן יש לראות באבני דרך אלו קווים מנחים בלבד. גילוי מוקדם ככל האפשר של ירידה בשמיעה הינו חשוב להתפתחות ארוכת הטווח של ילדך, לכן אם אתה חושש, שילדך סובל מירידה בשמיעה, עליך לדאוג לכך ששמיעתו תיבדק בהקדם האפשרי.

סימנים מזהירים:

סימנים נוספים לירידה בשמיעה מופיעים בגיל הגן ובית הספר היסודי:

  • דיבורו של הילד לא מובן על ידי רוב האנשים
  • מרבה לבקש לחזור על דברים שנאמרו
  • נראה שהוא מסתכל בריכוז בפניך כאשר אתה מדבר
  • נראה לא קשוב בבית או בבית הספר
  • מתקשר ברמה פחות טובה מבני גילו
  • עונה לעיתים קרובות על שאלה בתשובה לא קשורה
  • מעדיף להאזין לטלוויזיה או רדיו בעוצמה גבוהה יותר משאר בני המשפחה
  • סבל מזיהומים רבים באוזניו
  • מגיב באופן לא עקבי לצלילים
  • משתמש במחוות (ג'סטות) כדי לתקשר

זיהוי בעיות שמיעה אצל פעוטות

בדיקת בעיות שמיעה לילדים

זיהוי בעיות שמיעה אצל פעוטות נעשה ראשית כל על סמך הערכת תגובות התנהגותיות ביומיום.

יש לשים לב כאשר:

  • התינוק אינו מגיב לקולות חזקים (טריקת דלת), או לקריאה בשמו.
  • הילד מרבה לשאול "מה"?
  • הילד מראה רגישות גבוהה לרעשים חזקים (מכסה אוזניים כשעוברת מכונה מרעישה, מטוס).

תינוק הסובל מבעיות שמיעה לא יפתח מלמול באופן תקין (בסביבות גיל 6 עד 9 חודשים), כמו תינוק שומע. על כל חשד לגבי התפקוד השמיעתי של התינוק יש לפנות לרופא אא"ג מומחה ולבדוק מיידית במכון אודיולוגי מוסמך.
יש לעקוב אחרי מצב השמיעה של תינוקות הסובלים רבות מנוזלים ו/או דלקות אוזניים. אחד הסימנים למצוקה פיזית באוזניים הינו נגיעות או שפשוף באזור האוזניים.

ניתן לאבחן בעיות שמיעה כבר בסמוך ללידה. בחמישה בתי יולדות בארץ מתבצעת בדיקת סינון שמיעה לילודים במהלך היממה הראשונה לחייהם. תינוקות שנולדו בסיכון מופנים בגיל חודש לבדיקות שמיעה במכונים אודיולוגיים לצורך בירור מצבם השמיעתי (לדוגמא, תינוקות למשפחות בהן קיים ליקוי שמיעה, פגים וכו'). לכן, כל גיל מתאים לאבחון לקויות שמיעה.

קיימות בדיקות המתבססות על תגובות התנהגותיות של תינוק לגירויים שמיעתיים- לפי הנורמות ההתפתחותיות של כל גיל. הבדיקה מתבצעת בחדר אטום ע"י שתי קלינאיות תקשורת בעזרת רמקולים או אוזניות בגיל מבוגר יותר.

קיימות גם בדיקות אובייקטיביות, בהן לא נדרש שום שיתוף פעולה מצד הנבדק. במידה והתגובות בבדיקה ההתנהגותית בחדר אטום לא תהיינה ודאיות, התינוק יופנה לבדיקות אובייקטיביות.

חשיבות הגילוי המוקדם

ישנה חשיבות רבה לאיתור בעיות שמיעה מוקדם ככל האפשר. בעיות שמיעה עלולות לגרום לקשיים נוספים, כמו: איחור בהתפתחות שפה ודיבור, דיבור בלתי ברור, קשיי ריכוז, חוסר שקט וקשיים בלימודים. במידת האפשר ניתן לטפל בילד בטיפול תרופתי או כירורגי, אך ישנם מקרים, בהם נדרש שיקום שמיעה מיידי בעזרת מכשירי שמיעה וטיפול בהתפתחות יכולות שמיעתיים ויכולות דיבור במסגרת מתאימה (כמו: מיח"א, שמעיה, שמע קולנו).

היום כולנו שואפים לתחילת שיקם שמיעתי אצל תינוקות כבדי שמיעה כבר בחודשים הראשונים לחייהם- עד גיל חצי שנה. ככל שנקדים בשיקום, כך נאפשר לתינוק לסגור פערים התפתחותיים מוקדם יותר ונאפשר לו להשתלב בחברה שומעת. הדבר יוביל להתפתחות תקינה חברתית, רגשית, שפתית וקוגניטיבית.

מתי לבצע בדיקת שמיעה לילדך?

שמיעתו של ילדך יכולה להיבדק בכל גיל. אם אתה חושד בירידה בשמיעה, ככל שתקדים לערוך בדיקה, כך ייטב. זאת משום ששמיעה היא כלי חיוני בלמידת השפה, והתקופה החשובה ביותר בלמידה זו היא בין גיל הינקות לשלוש שנים. קיימות פגיעות באוזן, כמו למשל זיהומים, שהן זמניות וניתנות לטיפול תרופתי. אולם פגיעות אחרות הן קבועות ודורשות התאמה של מכשירי שמיעה. ככל שתוכל לאבחן את הבעיה מוקדם יותר, כך תשתפר התפתחות הדיבור, השפה, ההתפתחות החברתית והאקדמית של ילדך.

למי לפנות?

אם אתה חושב שילדך סובל מירידה בשמיעה, זה רק טבעי להיות מודאג. נסה לא להיות מודאג יתר על המידה בשלב זה. טפל במצב זה צעד אחר צעד, החל מרופא הילדים שלך. הוא או היא יפנו אתכם לבדיקת שמיעה במכון אודיולוגי מוסמך. על מנת להבטיח בדיקה מקיפה, יש לדאוג להפניה למכון בעל ניסיון בבדיקות ילדים.

בטבלה מטה מתוארים בעלי המקצוע, אליהם באפשרותך לפנות לעזרה ולאבחון של הירידה בשמיעה. הם יכולים לעזור לך לקבוע מהם הפתרונות המתאימים ביותר עבורך:

  • קלינאי תקשורת: אנשי מקצוע מאומנים ומוסמכים לבצע בדיקות שמיעה והערכה אודיולוגית מקיפה, אבחון הפרעות בתקשורת וייעוץ בנושאים אלו. רק קלינאי תקשורת מוסמך להתאים מכשירי שמיעה ועזרי שמיעה.
  • רופא אף אוזן גרון: רופאים המתמחים באבחון וטיפול במחלות האף, אוזן וגרון. רופאי א.א.ג יכולים לקבוע, אם הירידה בשמיעה של ילדכם ניתנת לטיפול ויוכלו להמליץ, באיזה אופן לטפל בה – תרופות, ניתוח או הפנייה לקלינאי תקשורת המומחה במכשירי שמיעה.
  • רופא הילדים שלך: יכול להפנות אותך לקלינאי תקשורת או לרופא א.א.ג לאבחון וטיפול.

מתי יש צורך באטמים אצל ילדים?

להורים רבים מוכרת בעיית דלקות אוזניים חוזרות אצל ילדים, שמסתיימות בניתוח "כפתורים", ניתוח שנועד לניקוז נוזלים מהאוזן התיכונה. הניתוח נחשב לפשוט, אולם לאחריו יש לשמור על אוזן יבשה. בעונת הקיץ, כשהבילוי הנפוץ הוא בים ובבריכה, נוצרת בעייתיות בשמירה על אוזן יבשה. כל טיפת מים החודרת לאוזן המנותחת עלולה לגרום לכאבים חדים וזיהום.

פתרונות מאולתרים, כמו לאטום אוזן בצמר גפן גם אם הוא טבול בפרפין, לא יעילים במיוחד.

הפתרון הנכון הינו אטמי אוזניים בנויים לפי מידה.
ייצור האטמים מבוצע ע"י לקיחת מידה מאוזן הילד בעזרת חומר מידה. בהתאם למידה האישית של הילד מייצרים את האטמים מחומרים על בסיס סיליקון. האטמים צבעוניים, כשלכל אוזן צבע אחר (בדרך כלל אדום לימין וכחול לשמאל). אולם, ניתן להזמין אטמים שקופים ואפילו מקושטים ב"נצנצים" חגיגיים.

ייצור אטמי אוזניים לוקח כשלושה שבועות ממועד לקיחת המידות. יש להגיע שבוע עד שבועיים לפני ניתוח כפתורים להתאמה ולקיחת מידות. כך תוכלו לקבלם עוד לפני ביצוע הניתוח ולהשתמש בהם ללא חשש לבריאות האוזן המנותחת.
שימו לב – לא ניתן לקחת מידות ולהתאים אטמים לילדים לאחר ניתוח כפתורים.

הערה: ילדים – בייחוד הצעירים מביניהם – גדלים ויחד איתם גם האוזניים. לכן אם על הילד להיעזר באטמי אוזניים לאורך זמן, מומלץ לגשת למכון בכל חצי שנה לבדיקת האטימות אצל קלינאי/ת התקשורת.

כיצד נערכת בדיקת שמיעה?

בדיקת שמיעה מאבחנת את יכולתו של ילדך לשמוע צלילים מסוימים. קלינאי התקשורת יחליט על אופן ביצוע הבדיקה ועל סוגי בדיקות, הדרושות לאבחון שמיעתו של ילדך, בהתאם לגילו ורמת שיתוף הפעולה מצידו.

 

בנוסף לבדיקות אלו, המבוססות על צלילים, קלינאית התקשורת שלך עשוי לערוך בדיקות, בהן על הילד להצביע על תמונות/חפצים או לחזור על מילים.
גילו ורמת שיתוף הפעולה של ילדך יקבעו אילו בדיקות הן המתאימות ביותר. זכור – אבחון בעיות שמיעה, בייחוד אצל תינוקות וילדים צעירים עשוי לארוך זמן. לעיתים קרובות נדרשים מספר מפגשים כדי לאבחן במדויק את רמת הירידה בשמיעה. בדיקות נוספות יתקיימו גם לאחר שילדך יקבל מכשירי שמיעה – זאת על מנת להבטיח, כי ההתאמה בוצעה בצורה הטובה ביותר.

  • בדיקת ABR/BERA

    בדיקת ה- ABR-Auditory Brainstem Response, או בשמה הקודם BERA, הינה בדיקה אלקטרופיזיולוגית לבדיקת ההולכה של עצב השמיעה מרמת הקוכליאה (האוזן הפנימית) ועד גזע המוח. הבדיקה הינה אובייקטיבית, כלומר אינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק.

    במהלך הבדיקה מצמידים לנבדק אלקטרודות לתנוכי האוזניים והמצח, ומשמיעים לאוזן הנבדקת סדרה של נקישות ("קליקים") בעוצמה קבועה של 85dB HL דרך אוזנייה זעירה (אוזניית INSERT).
    הנקישות מעוררות תגובה בעצב השמיעה והתגובה נרשמת כסדרה של 5 גלים, המכונים: "דגם התגובה".

    בדיקת ה- ABR לתינוקות וילדים קטנים דורשת סדציה (טשטוש). לרוב, מבוצעת בדיקה זו בבתי-חולים.

  • בדיקת OAE - OtoAcoustic Emissions

    ה- OAE מכונים בעברית "הדים קוכליאריים". למעשה, מדובר בצלילים שנקלטים מכל קוכליאה (אוזן פנימית) בריאה בתגובה לגירויי.
    את ה- OAE ניתן לקלוט בתעלת השמע החיצונית, בעזרת מכשור מיוחד. אנו מצפים למצוא תגובה באוזן בעלת שמיעה בתחומי הנורמה, כלומר שמיעה טובה מ- 25-30dB.
    על מנת לקבל תגובה, יש צורך באוזן תיכונה תקינה – ללא נוזלים.

    בדיקת ה- OAE מתבצעת על-ידי השמעת צליל לאוזן הנבדקת דרך אוזנייה זעירה.
    הבדיקה הינה בדיקה אובייקטיבית – אין צורך בתגובות של הנבדק.
    הבדיקה הינה מהירה, אורכה מספר שניות עד מספר דקות – תלוי ברמת הרעש בסביבה ובתנועתיות הנבדק.
    לבדיקת ה- OAE יכולת זיהוי טובה של ליקוי שמיעה קל עד עמוק. אולם, היא אינה בודקת סף שמיעה. לפיכך, אם לא מתקבלת תגובה בבדיקת ה- OAE, יש להמשיך את הבירור על מנת לברר האם אכן קיימת ירידה בשמיעה, ואם כן, מהי חומרתה.

    כיום מתבצעת הבדיקה בחלק גדול מבתי היולדות בארץ, כבדיקת סינון שמיעה לילודים. יתרונותיה של בדיקת ה- OAE כבדיקת סינון לילודים הינם:
    – אובייקטיביות (אינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק)
    – מהירות
    – אחוזי זיהוי גבוהים

    בדיקת ה- OAE יכולה לסייע בהעלאת האמינות של בדיקת שמיעה רגילה מעצם היותה בדיקה אובייקטיבית.
    ניתן לבצע את בדיקת ה- OAE במכון "הדים" על-ידי הזמנת תור מראש בטלפון *2254

  • בדיקת טימפנומטריה

    בדיקת הטימפנומטריה מכונה גם "בדיקת היענות אקוסטית".
    בבדיקה זו מודדים את מידת התנועתיות של עור התוף ושרשרת עצמימי השמע באוזן התיכונה, בתגובה לצליל הניתן בלחצים שונים. למעשה, בדיקת הטימפנומטריה באה לבדוק את תקינות האוזן התיכונה.

    הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר מיוחד, הנקרא: "טימפנומטר". במהלך הבדיקה מחדירים לתעלת השמע החיצונית אוזנייה זעירה, המכילה 3 פתחים: רמקול (נותן את הצליל לאוזן), מיקרופון (קולט את הצליל המוחזר מן האוזן) ופתח נוסף שדרכו נותנים לחץ אוויר לאוזן בלחצים משתנים. עוצמת הצליל, המוחזר על ידי עור התוף, נמדדת ביחידות של לחץ בתעלת השמע והתוצאה נרשמת על גבי גרף, המכונה: "טימפנוגרם".

    בדיקת הטימפנומטריה אינה בודקת את מצב השמיעה, אלא רק את יעילות מנגנון האוזן התיכונה בהעברת צליל לתוך האוזן הפנימית. לפיכך, בהחלט ייתכן מצב שתתקבל תוצאה תקינה בבדיקת הטימפנומטריה על אף שקיימת ירידה בשמיעה.

    בדיקת הטימפנומטריה הינה בדיקה קצרה, מהירה, אינה כואבת ויעילה מאוד בזיהוי פתולוגיות באוזן התיכונה, כגון: נוזלים, חוסר אוורור תקין של האוזן התיכונה, תנועתיות יתר של עור התוף ועוד.

    ניתן לבצע את בדיקת הטימפנומטריה בכל גיל.

פענות תוצאות בדיקות שמיעה

להבין את תוצאות הבדיקה

תרשים האודיוגרמה של ילדך, המראה את תוצאות בדיקת השמיעה, הוא כמו תמונה של שמיעתו. הוא מאפשר לקלינאי התקשורת לאבחן אם לילדך יש ירידה בשמיעה, מה אופייה ועוצמתה, וכן אם מכשירי שמיעה יכולים לעזור במקרה זה. באודיוגרמה מופיעים שני סוגים חשובים של מידע:

תדר (נמדד בהרץ) – גובה הצליל של צלילים, נע מתדרים נמוכים, כמו רעם בתדר 150 הרץ, עד לתדרים גבוהים כמו ציוץ ציפור בתדר 3,500 הרץ. טווח הדיבור האנושי נע בין 300 ל4,000 הרץ. כאשר מתחילה ירידה בשמיעה, טווח התדרים שנפגע ראשון הוא לרוב הטווח של התדרים הגבוהים. מסיבה זו אנשים בעלי ירידה בשמיעה עשויים להתבלבל או לפספס עיצורים הנהגים לרוב בטווח התדרים הגבוהים.

עוצמה (נמדדת בדציבל) – עוצמת הצליל, נעה בין חלש מאוד לחזק מאוד. טווח עוצמת הצליל מתחיל בקול החלש ביותר שאוזן אנושית יכולה לשמוע (0 דציבל) ומגיע עד לצלילים מחרישי אוזניים, כמו המראת מעבורת חלל (180 דציבל). עוצמת שיחה רגילה היא בסביבות 60 דציבל.